מיקס להופעה מוקלטת שונה ממיקס של הקלטת אולפן.
יש מספר נתונים בעייתיים שחייבים להתייחס אליהם:
הערוצים מלאים בדליפות - בשונה מערוצי אולפן שהם בדרך כלל נקיים ומכילים רק או בעיקר את הכלי שמוקלט, ההפרדה בין הכלים והשירות לא טובה בדרך כלל.
גיטרות אקוסטיות, כינור, צ׳לו וכו׳ - מוקלטים בעזרת הפיקאפ הפנימי של הכלי ולכן הסאונד הוא דק וחלול יחסית.
טעויות נגינה וזיופים בשירה ובקולות הם נפוצים מאוד - קשה יותר לשמוע את עצמך ברמת דיוק של אולפן.
המיקרופונים קולטים החזרים רבים מהאולם - ברוב המקרים האולם הוא לא מושלם אקוסטית ולא נבנה במיוחד לסוג ההופעה הספציפית הזאת, למשל אולם קונצרטים שנבנה כדי להדהד לאורך זמן בשביל קונצרטים קלאסיים והוקלטה בו הופעת רוק.
אז איך מטפלים?
יש דליפות שאפשר להעלים על ידי עריכה או גייט, למשל בערוצי התופים, הקולות ובכלל במיקרופונים שפתוחים על הבמה ולא מנגנים לידם כרגע.
חשוב לא להשתמש ביותר מדי קומפרסור ולעבוד יותר עם אוטומציה - הקומפרסור יגביר את הדליפות בצורה משמעותית ויוסיף למיקס הרבה אינפורמציה מיותרת.
סוד כמוס: כלים שהוקלטו בעזרת פיקאפ פנימי, לפעמים מוקלטים מחדש באולפן… פה ושם אפשר להקליט גם את השירה מחדש.
בדרך כלל עדיף יהיה להשתמש באותו המיקרופון שהיה בשימוש בהופעה - במידה וההופעה מצולמת, חשוב מאוד לשמור על ביצוע דומה בשביל שהוידאו לא יצא מסינק.
טעויות קטנות בנגינה אפשר לרוב לסדר בעריכה קטנה או להסתיר בעזרת אלמנט אחר במיקס.
הסאונד שמגיע מהאולם, שירה של הקהל או מחיאות כפיים למשל, עוזר מאוד להעניק למאזין חוויה טובה יותר של ההופעה, ולכן כדאי להגביר אותו בפתיחה, בסיום וברגעים מסוימים במהלך השיר.
בסופו של דבר, צריך לזכור שהגרסה המקורית כבר קיימת.
כרגע מה שהכי חשוב זה להעביר את האנרגיה וההתרגשות של ההופעה.
